המדריך המלא לבלוקצ'יין והקשר למטאוורס

ביטקוין איתנו כבר לא מעט זמן. אחד מהגורמים להפיכתו למטבע דיגיטלי מבוקש הוא השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. זהו היה אחד מהדורות הראשונים של הטכנולוגיה שהלכה והתפתחה במהלך השנים האחרונות ועודנה מתפתחת. לא הרבה יודעים אבל נכון להיום, סוף 2021, ישנם מעל עשר פלטפורמות בלוקצ'יין. לכל אחת מהן יתרונות עבור שימושים שונים. לפני שנגיע לטכנולוגיות הספציפיות כדאי להבדיל בין סוגי רשתות הבלוקצ'יין.

ארבעת סוגי הבלוקצ'יין העיקריים:

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של רשתות בלוקצ'יין: בלוקצ'יין ציבורי, בלוקצ'יין פרטי, בלוקצ'יין היברידי ובלוקצ'יין מאוחד\תאגידי. לכל אחת מהפלטפורמות הללו יש את היתרונות , החסרונות והשימושים האידיאליים שלה.

בלוקצ'יין ציבורי

בלוקצ'יין ציבורי הוא הבלוקצ'יין המוכר ביותר ואחד הראשונים שהונגשו לציבור. הטכנולוגיה מאפשרת לכל מי שמחובר לאינטרנט לבצע עסקאות בצורה מבוזרת. לכל משתמש יש עותק של של "ספר הטרנזקציות" והמידע לא נשמר במקום מרכזי אחד. כמו כן, המשתמשים משתפים במשאבים עבור אימות עסקאות. אימות העסקאות נעשים באמצעות פרוטוקולי אימות נתונים (PoW), (PoS) אבל לא נרחיב עליהם כעת.

יתרונות בלוקצ'יין ציבורי

אחד היתרונות המובהקים של הבלוקצ'יין הציבורי הוא חוסר התלות ביוצרו, כך שאם האדם או הארגון שיצרו אותו יפסיקו להתקיים, הבלוקצ'יין הציבורי עדיין יהיה פעיל. כלומר, כל עוד יש מחשבים שעדיין מחוברים אליו. יתרון נוסף של הבלוקצ'יין הציבורי הוא אמינות ושקיפות כאשר כל הטרנזקציות והנתונים זמינים לכולם. יתרון נוסף הוא מהימנות הנתונים, כל עוד פרוטוקולי האימות מתקיימים, הבלוקצ'יין הציבורי מאובטח.

חסרונות בלוקצ'יין ציבורי

מנגד, אחד החסרונות הגדולים ביותר נובע מאיטיות הרשת, בעיקר בנושא אישורי עסקאות. אם ניקח את ביטקוין כדוגמה, השלמת עסקה יכולה לקחת כמה שעות טובות. כמו כן ביטקוין יכול לנהל רק 7 עסקאות בשנייה לעומת עשרות אלפי עסקאות שמאפשרות חברות כרטיסי האשראי לצורך העניין. האיטיות נובעת ממורכבות החישובים המתמטיים וגם ממספר המשתתפים (ככל שיש יותר מחשבים שמשמשים צמתים עבור הרשת היא הופכת לאיטית יותר).

דוגמאות ושימושים אפשריים

דוגמאות נוכל למצוא במטבעות כמו ביטקוין, Ethereum ,Litecoin ,NEO. כרייה וסחר במטבעות הוא השימוש העיקרי לבלוקצ'יין ציבורי כרגע למרות שניתן להשתמש בו גם למערכות רישום ציבוריות כמו רישומי טאבו (בעלות על נכס), הצבעות למיניהן, מעקב גיוס כספים וכל מה שדורש שקיפות ואמינות אבל לא מהירות.

בלוקצ'יין פרטי

רשת בלוקצ'יין שפועלת בסביבה פרטית וסגורה ונמצאת בשליטה של ישות מרכזית. בעוד שהיא פועלת כמו רשת בלוקצ'יין ציבורית במובן הקישוריות (עמית לעמית) והביזור, קנה המידה קטן ביחס לציבורי. הבלוקצ'יין מופעל ברשת קטנה בתוך חברה או ארגון אשר יכולים להגדיר ולהגביל את המשתמשים. מערכת התכונות די זהה לבלוקצ'יין הציבורי אך הגישה וההרשאות תחת שליטה של הישות היוצרת.

יתרונות בלוקצ'יין פרטי

היתרון המרכזי הוא במהירות הטרנזקציות, מעצם היות הרשת הרבה יותר קטנה ופחות מסועפת. יתרונות נוספים הם עבור הישות היוצרת אשר שולטת על הנגישות וההרשאות לנתונים.

חסרונות בלוקצ'יין פרטי

החיסרון העיקרי הוא באופן השליטה של הישות היוצרת אשר נוגדת את פילוסופית הביזור שהיתה בליבת הרעיון. השגת אמון בתוך הבלוקצ'יין הפרטי היא קשה מאחר ויש שליטה על צמתי הטרנזקציות. בנוסף יש גם בעיית אבטחה ויתירות אשר נובעת בתלות במספר מצומצם של צמתים (מחשבים). כמו כן, בבלוקצ'יין פרטי אין אנונימיות.

דוגמאות ושימושים אפשריים

מהירות הבלוקצ'יין הפרטי הופכת אותו לאידאלי עבור ארגונים ששואפים למערכת מאובטחת מבחינה קריפטוגרפית, אך רוצה שליטה מלאה בנגישות והרשאות מבלי לחשוף את המידע לציבור. אחת מהדוגמאות לשימוש יכולה להיות מערכת לניהול כספים או סודות מסחריים. או אחד השימושים שציינו קודם ומתאימים גם פה. דוגמאות לבלוקצ'יין פרטי: Multichain, Hyperledger , Hyperledger Sawtooth

בלוקצ'יין היברידי

בלוקצ'יין היברידי משלב בין אלמנטים של בלוקצ'יין ציבורי לפרטי ומאפשר לארגונים להקים מערכת פרטית מוגבלת גישה ומבוססת הרשאות לצד מערכת ציבורית פתוחה לכל. בדרך זו הם יכולים לשלוט בגישה לנתונים מסוימים ולחסום אחרים. בדרך כלל, עסקאות ורשומות בבלוקצ'יין היברידי אינן מפורסמות לציבור אך ניתן לאמת אותן בעת ​​הצורך, בעיקר על ידי מתן גישה באמצעות חוזה חכם. למרות שגוף פרטי עשוי להיות הבעלים של הבלוקצ'יין ההיברידי, הוא אינו יכול לשנות עסקאות.

יתרונות בלוקצ'יין היברידי

אחד היתרונות הגדולים של בלוקצ'יין היברידי הוא בפרטיות, בשימוש כמערכת סגורה. ישנה הגנה על פרטיות מצד אחד אך גם מאופשרת אינטגרציה עם מערכות צד שלישי. הכל בהתאם לצרכים של הארגון. כמובן שנשמר יתרון מהירות הטרנזקציות.

חסרונות בלוקצ'יין היברידי

מאחר ומדבור בבלוקצ'יין שאינו ציבורי ואין שקיפות מלאה אין תמריץ ציבורי למשתמשים להשתתף ולתרום.

דוגמאות ושימושים אפשריים

שימוש בבלוקצ'יין היברידי אידאלי עבור סקטורים שדורשים פיקוח כמו בנקאות נדל"ן ובכלל פיננסים. כמו כן בסקטור הבריאות כאשר ניתן לאחסן רשומות רפואיות בבלוקצ'יין היברידי, מידע רגיש ופרטי שישמר ברשת הפרטית אך תהיה נגישה באמצעות חוזים חכמים למטופלים ולקוחות. דוגמה לבלוקצ'יין היברידי: Dragonchain, XinFin

בלוקצ'יין מאוחד\תאגידי

בלוקצ'יין מאוחד (מוכר גם כתאגידי או פדרלי) דומה בתכונותיו לבלוקצ'יין היברידי באופן שבו הוא משלב מאפיינים פרטיים וציבוריים, אבל שונה בכך שהשליטה בו נעשית בידי ישויות רבות ולא אחת. בנוסף ישנו ביזור שלא נשען על צמתים קבועים מראש אלא כל צומת יכולה לאשר וליזום טרנזקציות.

יתרונות בלוקצ'יין מאוחד

בלוקצ'יין מאוחד מביא את כל תכונות ויתרונות הבלוקצ'יין פרטי: שקיפות, פרטיות ויעילות אך ללא ישות מרכזית אחת אלא כמה ישויות שחולקות ביניהן את ה"כוח". כמובן שיש גם את נושא בקרות הגישה שיכול להוות יתרון.

חסרונות בלוקצ'יין מאוחד

החסרון הגדול הוא בחוסר השקיפות ביחס לבלוקצ'יין ציבורי. בגלל שמדובר בשימוש תאגידי ברוב המקרים תקנות ורגולציה יכולים להשפיע לרעה על פונקציונליות הרשת. בקרות הגישה מורידים מערך האנונימיות שזה עוד חיסרון.

דוגמאות ושימושים אפשריים

בנקאות וחברות אשראי ותשלומים מתאימים לסוג זה של בלוקצ'יין. התאגדות של מערכת הבנקאות יכולה ליצור בלוקצ'יין מאוחד, להגדיר אילו צמתים יאמתו עסקאות ולהסתמך עליהם. כמו כן, ארגוני פיתוח ומחקר יכולים ליצור מודל דומה לרשת משותפת של מידע. דוגמאות לבלוקצ'יין מאוחד: Energy Web Foundation, IBM Food Trust.

האבולוציה של בלוקצ'יין והקשר למטאוורס

עד כה סקרנו את ההבדלים שבין סוגי הבלוקצ'יין וגם כמה מהשימושים הקיימים והפוטנציאליים עבור השימוש בטכנולוגיה. כעת ניתן דגש לאבולוציה של הבלוקצ'יין ואיך זה מתקשר למטאוורס. צריך לזכור, הטכנולוגיה יחסית צעירה ופרצה לתועה ב2018 ובכל זאת התפתחה ומשתכללת מיום ליום.

להלן האבולוציה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין על פי דורות:

• דור 1.0 – הדור הראשון של הבלוקצ'יין שהביא את עלייתם של הקריפטוגרפיה והביטקוין.
• דור 2.0 – יישומים מבוססי בלוקצ'יין עם שיפורי מהירות וחוזים חכמים, מבין המוכרים שבהם הוא האיתריום.
• דור 3.0 – קפיצת מדרגה נוספת בכדי לספק תאימות ליישומים יותר מסחריים. שוב, דגש על שיפור במהירות טרנזקציות תוך שימוש בפחות משאבים.
• דור 4.0 – קפיצת מדרגה בגודל הממוצע של הבלוקים (תאי מידע), בלוקים קטנים יותר שיכולים לנוע מהר יותר תוך התממשקות לרוחבי פס גדולים יותר וגם ייעול בבמעבר שבין הצמתים המעורבים בטרנזקציות.
• דור 5.0 – הדור הנוכחי. פה מדובר כבר בבלוקים בגודל 120 ביטים (פי 8,000 קטן יותר מהדור הראשון) שזה אומר הרבה יותר עסקאות בזמן קצר יותר (מעל מיליון טרנזקציות בשניה), העברות כספים ורשומות בשניות בודדות בניגוד לשעות בדורות הקודמים.

הדור החמישי בעל פוטנציאל להפוך לפלטפורמה מקיפה ונגישה עבור נתונים מסוגים שונים. מהירות העיבוד והאבטחה מהווים כבר אפשרויות יישומיות עבור ארגונים להטמיע בהן מערכות מסורתיות ולהקל על המעבר מבלי לבזבז משאבים יקרים של כסף וזמן. וזוהי גם פיתחה של הטכנולוגיה שתשמש את המטאוורס שידרוש עיבוד כמויות אדירות של נתונים בזמן אמת, נתונים שיהיה ניתן לאמת במהירות ולהוכיח בעלות אישית על פריטים תוך כדי שימוש בפרוטוקולי אבטחה מתקדמים. אז למרות שאנחנו עדיין לא שם ועוד לא ברור מה יהיה אותו בלוקצ'יין שיהווה את הבסיס למימוש החזון, אנחנו צעד קצת קרוב יותר לזה מאתמול.