תורת הקוונטים, היקום ההולוגרמי והקשר למטאוורס

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייתו של המושג "מטאוורס" – מציאות וירטואלית מתקדמת שבהם משתמשים יכולים ליצור, לחקור, לשחק ולתקשר זה עם זה. הטכנולוגיות המתקדמות מאחורי המטאוורס מאפשרות חוויות רבות עצמה ומציאויות מרחיבות תודעה. אבל האם יש למטאוורס משמעות עמוקה יותר מעבר לבידור וירטואלי?

חשבו על זה – המטאוורס בעצם מאפשר ליצור מציאויות וירטואליות שנראות ומרגישות אמיתיות לחלוטין עבור האדם שחווה אותן. זה מעלה שאלות פילוסופיות עמוקות על טבע המציאות שאנו חיים בה. האם מה שאנחנו חווים כל יום הוא גם סוג של מציאות וירטואלית? האם ייתכן שישנה מציאות מתקדמת יותר מאחורי המסך של מה שאנו רואים? אני רוצה להציג שתי תאוריות מרכזיות – תורת הקוונטים ורעיון היקום ההולוגרמי, שעשויות לתת תשובה לשאלות אלה. או לפחות לגרום לכם להתפלפל במחשבות.

מהי תורת הקוונטים ומהו היקום ההולוגרמי?

תורת הקוונטים גורסת שהיקום בנוי מיסודות זעירים ביותר הנקראים קוונטים. קוונטים הם כמו פיקסלים קטנטנים שמהם מורכב העולם. אם נגדיל תמונה דיגיטלית שוב ושוב, נראה שהיא מורכבת מנקודות זעירות שנקראות פיקסלים. כך גם העולם. אם נוכל להגדיל אותו פי מיליון, נגלה שהוא בנוי מנקודות קטנטנות ביותר הנקראות קוונטים. מהקוונטים האלה העולם שלנו מורכב. החל מבני אדם, בעלי חיים, צמחים, כוכבים, וכלה באוויר ומים.

מה שמפתיע פה, או לפחות החלק שהפתיע אותי בזמן שהתחלתי ללמוד את הנושא הוא שאותם קוונטים לא תמיד לובשים צורה פיזית. לכל קוונט יש תכונות של חלקיק וגם של גל. כשהם מתנהגים כמו גל, הם מפוזרים ומעורפלים בכל מקום. אבל ברגע שאנו באים וצופים בהם או מודדים אותם, הם משתנים לצורתם הפיזית והופכים להיות "חלקיק" במקום סטטי או בתנועה.

אחת ההשלכות המרתקות של תורת הקוונטים היא שהמציאות אינה קבועה ואובייקטיבית אלא היא משתנה בהתאם לצופה. כאשר אנחנו מבצעים מדידה או תצפית על קוונטים אנחנו למעשה "גורמים להם להתגבש", ולכן אנחנו משפיעים על המציאות ברמת הקוונטית.

מאידך, רעיון היקום ההולוגרמי גורס שהמציאות הפיזית שאנו חווים היא למעשה הקרנה תלת-ממדית של מידע דו-ממדי הנמצא על מעין "אופק אירועים" דו-ממדי. לפי רעיון זה כל המידע על העולם כולו קיים בכל נקודה באופק האירועים, והמוח שלנו הוא זה שיוצר את אשליית העומק והממד השלישי שאנו רואים.

שתי תאוריות אלה, אם כי שונות, מציעות שקיימים רבדים נוספים של מציאות מעבר למה שאנחנו חווים בחושינו, ושהמציאות אינה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית ותלוית תודעה.

הקשר בין תורת הקוונטים ליקום ההולוגרמי

אפשר למצוא קשרים רבים בין תורת הקוונטים לבין רעיון היקום ההולוגרמי:

• המציאות סובייקטיבית ומושפעת מתודעת הצופה.
• עיקרון העלייה על גבי גל של הקוונטים דומה לרעיון שכל המידע קיים בכל נקודה באופק האירועים.
• מתבססים על הנחה שישנם רבדים נוספים של מציאות שאנחנו לא יכולים לחוש באופן ישיר.
• תכונת הקישור והשזירה בין קוונטים רחוקים דומה לרעיון שכל המציאות מקודדת בכל נקודה.
• הנחה שהמציאות שאנחנו חווים היא בעצם הקרנה או ייצוג של מציאות עמוקה ובלתי נראית יותר.

רב הנסתר על הגלוי, ויש לזה תהודה מדעית שהולכת וגדלה. ניסוי פשוט להבנת ה"סדר" הגלוי והסמוי שבמציאות הובאה באחת מתכניות ה-BBC. מתקן פשוט, צנצנת מלאה גליצרין (נוזל צמיג וצלול) ובתוכה גליל מסתובב. כאשר מונחת טיפת דיו בצנצנת ומסובבים את הגליל הטיפה מתפזרת ונעלמת. אולם כאשר מסובבים את הגליל בכיוון ההופכי טיפת הדיו שבה ומופיעה. דרך חדשה להבנה של סדר נסתר.

כיצד המטאוורס מיישם רעיונות אלה

ניתן לומר שהמטאוורס למעשה מיישם את הרעיונות של תורת הקוונטים והיקום ההולוגרמי באופן מעשי:

• המטאוורס יוצר מציאות וירטואלית מוקרנת שנראית אמיתית למוח, בדומה לרעיון ההקרנה ההולוגרמית.
• המשתמש יכול לנווט בחופשיות בין עולמות שונים, כמו עלייה על גבי גל של קוונטים.
• משתמשים שונים יכולים לחוות את אותו עולם וירטואלי באופן שונה, בדומה לסובייקטיביות הקוונטית.
• המשתמש יוצר למעשה את המציאות הווירטואלית שהוא חווה על ידי מחשבותיו ופעולותיו.
• ניתן ליצור מציאויות וירטואליות שמפרות חוקי פיזיקה קלאסיים, כמו בעולם הקוונטי.
• יש רבדי מציאות רבים אפשריים מעבר למה שאנחנו חווים – זוהי דוגמה קונקרטית לכך.

המטאוורס משמש כמודל מעשי להמחשת הרעיונות הפילוסופיים על טבע המציאות שמאחורי תורת הקוונטים והיקום ההולוגרמי ופותח אותנו לקפיצות תודעה מוחשיות.

המשמעות הפילוסופית של המטאוורס

אם נביט על המטאוורס לא רק כטכנולוגיה מתקדמת אלא גם כמודל קונספטואלי, יש לכך משמעות פילוסופית עמוקה. ראשית, זה מרמז שייתכן שאנחנו אכן חיים בסוג של יקום הולוגרמי קוונטי. מה שאנחנו תופסים כ"מציאות" הוא אולי הקרנה מורכבת שנוצרת על ידי המוח. שנית, זה מדגיש שהמציאות היא סובייקטיבית ותלויה בצופה, ממש כפי שהמטאוורס משתנה בהתאם למשתמש. אין מציאות אובייקטיבית אחת.

שלישית, זה מראה שאנחנו יכולים ליצור מציאויות מקבילות – המטאוורס הוא למעשה מציאות נוספת לצד המציאות היומיומית. אולי ישנן מציאויות נוספות שעדיין איננו מודעים אליהן. רביעית, זה מדגיש שהתודעה יוצרת מציאות ולא להיפך. העובדה שאנחנו יכולים ליצור מציאויות מקבילות במטאוורס מוכיחה זאת.

המטאוורס יכול לשמש מודל מעניין להבנה טובה יותר של טבע המציאות, המדע וגם הרוח והתודעה. לא רק ברמה התיאורטית אלא הלכה למעשה.