פיננסים מבוזרים – DeFi

DeFi נוגע בתחום רחב ופעיל מאוד של כסף מבוזר כרגע. או יותר נכון, פיננסים מבוזרים Decentralized Finance. הטכנולוגיה מבוססת על בלוקצ'יין. מאגר נתונים מבוזר ומאובטח. אחרי שמיצו את הנפקות המטבעות והטוקנים מחפשים שימושים נרחבים יותר בכדי לנצל את היתרונות למוצרים ושירותים פיננסיים נוספים.

אז מה החידוש שמביא DeFi?

בסופו של דבר או ביסודו, מטרת העל של חברי הסייברפאנק שהביאו לנו את ביטקוין היתה להחזיר את הכוח למשתמשים בעיקר על ידי הגנת פרטיות ברחבי האינטרנט. עכשיו כשיש כבר הרבה כסף והחלפות ידיים (סחירות) בהמון מטבעות, טבעי שיתפתחו מוצרים ושירותים נוספים. הוול סטריט של הקריפטו אם תרצו. פעילות המסחר בבורסות מבוזרות, גדלה באחוזים תלת ספרתיים בשנתיים האחרונות ופרוייקטים של DeFi מוערכים ב76 מיליארד דולר על פי DeFi Pulse (נכון לאפריל 28). גודל של בנק בינוני\קטן בארה"ב.

בפיננסים ריכוזיים, הכסף שלנו מוחזק על ידי בנקים ותאגידים פיננסיים שמטרת העל שלהם היא להרוויח כסף. המערכת הפיננסית מלאה בצדדים שלישיים ומתווכים המקלים על תנועת כספים מצד אחד ויצירת ערך מוסף בדמי שירותים מצד שני. אבל לקסם הזה יש עלות.

מה הם היתרונות של DeFi?

• מייתר, או יותר נכון מקצץ את העמלות הגבוהות של המתווכים עבור השימוש בשירותיהם.
• הכסף הוא פרטי ומוחזק בארנק דיגיטלי מאובטח במקום בבנק.
• פתוח לשימוש עבור כל אדם עם גישה לאינטרנט, ללא קשר לזהות, מצב פיננסי או מיקום גאוגרפי.
• ניתן להעביר כספים במהירות ויעילות. ברוב המקרים.

כדי לשלוח או לקבל כסף במערכת הפיננסית המסורתית יש צורך במתווכים, כמו בנקים או בורסות. וכדי להרגיש בנוח לבצע את העסקה, כל הצדדים צריכים לסמוך על כך שאותם מתווכים יפעלו בהגינות וביושר. ויש גם הגנות רגולציה וממשלה כך שהעולם הזה די מוסדר. ב-DeFi, אותם מתווכים מוחלפים בקוד שמגדיר חוזים חכמים. במקום לבצע עסקאות דרך בנקים ובורסות, אנשים סוחרים ישירות אחד עם השני.

מוצרים, שירותים ושימושים ב-DeFi

בכדי להבין את המנגנונים שעובדים בבסיסו של DeFi, נקביל זאת למנגנון שכולנו מכירים ודי נפוץ בימינו P2P (Peer to Peer). המנגנון שבו שני צדדים מבצעים טרנזקציה לאחר הסכמה משותפת. בדיוק כמו שיש הלוואות חברתיות לדוגמא, שבו משתמשים הופכים להיות "בנק" קטן ומקבלים תשואה בדמות ריבית על הלוואת כספים.

הלוואות עמית לעמית תחת DeFi לא אומר שלא יהיו עמלות, בסופו של דבר יוצר השרות ירצה לגזור קופון, אבל העמלה כנראה ותהיה זולה יותר, וכך גם הריביות עד למצב אידאלי שבו כולם מרוויחים. בנוסף לכך, תחשבו על מגוון האפשרויות להלוואות, אתם כבר לא מוגבלים לבנק שלכם, בעיר שלכם, במדינה שלכם. המלווה יכול להיות בכל מקום בעולם.

על גבי ה-DeFi, מפותחות המון אפליקציות פיננסית מבוזרת (dApp). די-אפליקציות עובדות בצורה דומה מאוד לאפליקציות שמותקנות לכם בטלפון היום, רק שבמקום שהאינטראקציה תחזור לשרתי פייסבוק או גוגל היא מתקיימת אל מול הבלוקצ'יין.

מילה על dApps

בלוקצ'יין הוא מסד נתונים או ספר חשבונות מבוזר ומאובטח. אפליקציות הנקראות dApps משמשות לטיפול בעסקאות ולהפעיל את הבלוקצ'יין. בבלוקצ'יין, עסקאות נרשמות בבלוקים ולאחר מכן מאומתות על ידי משתמשים אחרים. אם המאמתים האלה מסכימים על עסקה, היא מתועדת ומוצפנת וכך נוצר בלוק נוסף שיש בתוכו מידע על הבלוק הקודם.

אחד מהדברים שהכי חשוב להבין בהקשר של dApps הוא שהאפליקציות מבוססות על רשתות בלוקצ'יין שמאפשרות חוזים חכמים בלבד כך שעל הרשת של ביטקוין זה לא יעבוד אך על אית'ריום לדוגמא כן. יתרון נוסף של אפליקציה מבוזרת היא השרידות שלה, מאחר והיא מתקיימת על מאות אלפי מחשבים וגם אין ישות מרכזית שולטת, האפליקציה אמורה להיות תמיד למעלה. כבר ראינו חברות וממשלות חוסמות גישה לאפליקציות מסויימות בשטחן. תיאורטית אם יורידו גישה לאינטרנט ואת החשמל העולמי זה לא יעבוד אבל לא ניכנס כרגע לאפקליפסות. כי אז dApps יהפכו לדאגה הכי קטנה שלנו.

האפליקציות החדשות הללו מאפשרות לעשות פעולות חדשות וגם ישנות שקשורות לכסף, עם עוד כמה חידושים ובעיקר במימוש היתרונות. אולי נרחיב בפוסט ייעודי לדבר.

DeFi ומטבעות יציבים StableCoins

DeFi היא הסביבה הטכנולוגית פיננסית של כל מה שקשור במטבעות קריפטו. בגלל שהעולם הזה תנודתי ומועד לפורענות, בטח במטבעות הקטנים, נוצרו StableCoins, מטבעות קריפטוגרפיים המגובים על ידי מטבעות פיאט (דולרים לצורך העניין). בדיוק כמו שעשו פעם עם הזהב.

"המטבעות היציבים" הללו אמורים למזער את התנודתיות והתהפכויות הבטן בחלק מהמטבעות הקיימים. כדי שהעסק יעבוד ויקבל אמון ממשתמשים יש צורך במטבעות יציבים ומשעממים (באופן יחסי) כמו הדולר הישן והטוב.

אממה, מנפיקי stablecoin אינם מחויבים על פי חוק לגבות את המטבעות שלהם אחד על אחד בכסף אמיתי, כך שתאורטית ברגע שמשקיע גדול או מספר רב של משקיעים יבקשו להמיר את "המטבעות היציבים" שלהם בחזרה לדולרים העסק יקרוס לתוך עצמו. ובתרגום חופשי, הלך הכסף. אין פה שום דבר יציב כרגע אבל חייבים להודות שהשם השיווקי StableCoins עושה את העבודה. בינתיים.

בואו נוסיף עוד חששות

התשתית ל-DeFi והרגולציה שלה עדיין בפיתוח ובוויכוח. בסופו של דבר כל העולם הזה מבוסס על אמון וחלומות. רוב הסוחרים הם חבר'ה צעירים שרואים בזה יותר משחק מכל משהו אחר. מהצד השני יש כרישים שמבינים לעומק את הטכנולוגיה, את הפרצות בקוד ואת תנועת הכסף ועוצמת הקהילות כך שתאורטית יש להם את הכוח לעשות מניפולציות במטבעות מסוגים רבים.

יותר ויותר רגולטורים ופוליטיקאים צופים בדאגה על צמיחת ה-DeFi. מייקל הסו, מבקר קרן המטבע בארה"ב, אמר בנאום בוועידת בלוקצ'יין בספטמבר כי מוצרי DeFi רבים מזכירים לו את בועת האשראי והנגזרות שהיו פופולריות בוול סטריט בשנים שקדמו למשבר הכלכלי של 2008.

פיננסים מבוזרים עדיין נמצאים בשלבי הקמה והתפתחות. שום דבר לא באמת מוסדר, ונראה שכל יזם יכול להגדיר מערכת חוקים וכללים משלו, מה שאומר שהמערכת המוניטרית עדיין מלאה בתקלות תשתית, פריצות והונאות.

למה ש-DeFi יצליח?

בואו נתחיל באתגר. בניית מערכת פיננסית חדשה או שירות לגמרי מאפס הוא אתגר אינטלקטואלי שלא מגיע כל יום, תוסיפו לזה אפשרות להפוך לויזה או מאסטרקארד של העתיד ותבינו למה הרבה יזמים וכסף תופסים מקום.

מעריצי DeFi רבים טוענים שהבלוקצ'יין עדיף מבחינה טכנולוגית על המערכת הבנקאית הקיימת, שחלק גדול ממנה פועל על מסדי נתונים עתיקים וקוד מיושן. (חובבי מיינפריים וקובול תעשו קצת רעש!). מטבעות קריפטוגרפיים מבוססים על מערכת מוניטרית חדשה, הכסף של האינטרנט. וכדי שהאינטרנט יתמוך בזה יש להקים תשתית טכנולוגית חדשה. חזון המטאוורס, ווב 3 וכל הכיף הזה.

ביזור פיננסי, יכול לעזור לתקן את מה שלא בסדר במערכת המוניטרית הנוכחית שלנו, בין השאר על ידי שחיקת כוחם של הבנקים הגדולים בעולם והשפעתם על הכלכלה והשווקים שלנו. החלפת המתווכים ומנגנוני האמון האנושיים בבלוקצ'יין ציבורי ותוכנות קוד פתוח אמורה להביא בשורה בעלויות (זול יותר), יעילות (זמני עסקאות מהירים יותר), נגישות (שירותים פיננסיים לאנשים שאינם זוכים לשירות טוב על ידי מגזר הבנקאות הקונבנציונלית) שקיפות, ופרטיות בניגוד או בצורה טובה יותר מהמערכת הפיננסית המסורתית.