כלכלת המידע

יש אימרה היסטורית ומוכרת שאומרת שנתונים ומידע הם הנפט החדש. כמו נפט, לנתונים יש ערך אסטרטגי למחזיק בהם אך הוא מוגבל וחייב לעבור זיקוק בכדי להציף ערך אמיתי. בניגוד לנפט, משאב טבעי מזהם שכמותו וזמינותו פוחתת יותר יותר, ומרכז סביבו מחלוקות גיאו-פוליטיות בינלאומיות, המידע בלתי מוגבל בנפח, כמות וזמינות. תאורטית. מה גם שניתן ניתן לעשות שימוש חוזר בנתונים, ולהמשיך ללקט תובנות חדשות מנתונים ישנים.

ברוני הנפט של כלכלת המידע

הדבר בעל הערך הגדול ביותר קיום הוא כבר לא נפט אלא דאטה. מפתיע שעבור רוב הארגונים נתונים הם תוצר לוואי של הקידמה כאשר למעלה מ-80% מהנתונים שלהם אינם מנוהלים, נחקרים או מובנים. מאידך, לא מפתיע שהארגונים שעושים זאת בצורה הטובה ביותר – גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט הפכו לברוני הנפט של המידע. שליטי כלכלת המידע.

ביג דאטה

הידעתם שמנוע החיפוש של גוגל מקבל יותר מ-3.5 מיליארד שאילתות מדי יום ו1.2 טריליון חיפושים שנתיים? הידעתם שבכל יום משותפים 95 מיליון תמונות וקבצי וידאו באינסטגרם? מחקרים סטטיסטיים חושפים כי עד 2025 יצירת המידע השנתית תהיה מעל 180 זטה בייט (אם מגה בייט הוא 10 בחזקת 6, זטה הוא בחזקת 21. וזה המון).

ביג דאטה הוא מונח המתייחס למאגר מידע מבוזר. כלומר, אינו מאורגן לפי שיטה כלשהי (כמו טבלאות נתונים באקסל או דאטה בייס שזו הדוגמה הכי בסיסית שאני יכול לחשוב עליה). הביזור מדבר על מידע שמגיע ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, ובאיכויות שונות.

הקורונה כזרז

אחת הסיבות לעלייה המשמעותית בתעבורת נתונים היא מגיפת הקורונה שגרמה לעלייה בביקוש ללמידה מרחוק, עבודה ובידור. אבל המגמה והכיוון היו ברורים גם ללא הקורונה.

מיחשוב לביש. רובוטים עם בינה מלאכותית. מכוניות אוטונומיות. מציאות רבודה. מציאות מדומה. עריכה גנטית. עוזרים וירטואליים. צ'אטבוטים. הכל זז ומתקדם מהר מאוד. בינה מלאכותית ולמידת מכונה רעבים מאוד לנתונים ויש צורך בכמויות אדירות של דאטה כדי להכשיר מודלים של AI באמצעות אימון "למידת מכונה" והצגת תובנות.

נחזור לדוגמא של הקורונה. הנתונים שזרמו היו הנשק היעיל ביותר במלחמה במגיפה. הרשויות הסיניות פרסמו את הרצף הגנטי של הנגיף במהירות רבה. מחקרים שנמשכים שנים בדרך כלל נדחסו לחודשים ספורים וחיסון הגיע תוך שנה. היכולת לרתום טכנולוגיות מתקדמות לפענוח ולנתח נתונים היא שובר שביון במגיפה שיכלה לאבד שליטה.

ויש עוד המון יישומים פרקטיים לנושא. בנושאי מודיעין וצבא (איכוני טלפון, מצלמות חיישנים, התנהלות ברשת עבור איתור פושעים נמלטים א פשעים עתידיים), מטאורולוגיה (תמונות, חיישנים, מדידות, מגמות היסטוריות), ביולוגיה (מיפוי גנום, איתור פגמים גנטיים, לא עוד תרופות גנריות אלא כאלה בהתאמה אישית), פיזיקה, תחבורה, מסחר, סייבר, ספורט ובעצם אין תחום שזה לא נוגע בו.

במובנים מסוימים, המשבר יצר את הזרז. מדהים לראות כמה חברות האיצו שינוי תרבותי עסקי ובעיקר טכנולוגי. שינוי באופן בו מיישמים טכנולוגיות לניהול נתונים על מנת לתת מענה בזמן אמת למשברים ואפילו למנוע אותם מראש. לא רחוק היום שנסתכל אחורה ונזהה את אותם רגעים שהביאו את כלכלת הביג דאטה לגבהים חדשים. נגיף הקורונה עשוי בהחלט להיות אחד מהם.