האבולוציה של האינטרנט (WEB 3.0ׂׂ)

בשנת 1991 העולם כמו שהיכרנו אותו השתנה. מדען המחשבים האנגלי טים ברנרס-לי פרסם את אתר האינטרנט הראשון אי פעם. הרעיון המרכזי שלו נשען על האפשרות לשתף מידע ומסמכים בין מחשבים שונים ברשת. צריך להיכנס לקונטקסט של אותם ימים. המידע היה שונה במחשבים שונים, ובכדי לגשת למידע היה צריך גישה למחשבים שונים. לעתים גם היה צריך תוכנות שונות בשביל לקרוא את המידע שקיים בו. טירוף של חוסר יעילות ונגישות.

לקח קצת זמן לאנושות לעכל את ההמצאה ובשנת 1993, צוות באוניברסיטת אילינוי פרסם את Mosaic, דפדפן האינטרנט הראשון שהפך פופולרי בקרב הציבור הרחב. בשנים שלאחר מכן הושקו אתרים כמו יאהו (1994), אמזון (1995), איביי (1995), גוגל (1998) והשאר היסטוריה.

ברנרס-לי שלא רשם פטנט על המצאתו כי הרגיש שהיא שייכת לכולם נבחר בהמשך לאחד ממאה האנשים החשובים ביותר של מגזין טיים במאה ה-20, ובשנת 2004 זכה לתואר אבירות על ידי המלכה אליזבת השנייה.

Web 1.0

באמצע שנות ה-90, האינטרנט הלך והתפתח, דפדפני אינטרנט נוספים כגון Netscape Navigator הובילו את עידן ה-Web 1.0. ילידי שנות האלפיים אולי לא הכירו אבל בראשית דפי האינטרנט היו סטטיים ומלאי טקסטים, רחוק מאוד מהתוכן החלקלק והאינטראקטיבי שמובן מאליו בימינו. והיה גם דואר אלקטרוני וקצת סרטוני וידאו באיכות נמוכה.

אין הרבה מה להוסיף פה. באמת דברים בסיסיים שרכבו על מודמים אנלוגיים ורעשנים.

Web 2.0

מתקדמים במנהרת הזמן. Web 2.0 מתייחס לשינוי פרדיגמה באופן השימוש באינטרנט. דפי האינטרנט התפלים של Web 1.0 הוחלפו לחלוטין באינטראקטיביות של Web 2.0, בקישוריות חברתית ובתוכן שנוצר על ידי משתמשים. האינטרנט הפך את העולם לשטוח ואפשר למיליוני אנשים לצרוך תוכן שנוצר על ידי משתמשים אחרים באופן וירטואלי, בכל רגע נתון.

הצמיחה האקספוננציאלית של Web 2.0 נבעה בעיקר בעקבות כניסת הסלולר, אפליקציות שונות ורשתות חברתיות. השימוש הבלתי פוסק של משתמשים הביאה לצמיחה פנומנלית בהכנסות של פלטפורמות שונות והפכה חברות כמו אפל , אמזון , גוגל , פייסבוק ונטפליקס ודומות למעצמות על. ואני לא מדבר רק על שווי שוק. זה הרבה מעבר לכך.

יישומים אלה עודדו את צמיחתה של כלכלת החלטורות והYOLO, בכך שאפשרו למיליוני אנשים להגדיל את הכנסתם על ידי שימוש בידע והכישרון שלהם במשרה חלקית או על ידי נהיגה, השכרת בתיהם, משלוח מזון ומצרכים, ומכירת סחורות ושירותים באינטרנט במשרה מלאה. המהפכה הזו גם שיבשה המון חברות מהתעשייה הישנה שלא השכילו לעשות התאמות מהירות (זוכרים את בלוקבאסטר?).

ומה לגבי קצת סטטיסטיקות? הגרסה הנוכחית של האינטרנט מועילה ליותר מ-3 מיליארד אנשים במשך 80% משעות הערות שלהם בכל יום. זה חלק מהמהות העכשווית במציאות חיינו.

Web 3.0

סוף סוף מתכנסים לשורה התחתונה. מה זה Web 3.0? במילה אחת – קישוריות. בכמה מילים – הדור הבא של האינטרנט ירחיב באופן יסודי את קנה המידה וההיקף של אינטראקציות בין בני אדם ומכונות, הרבה מעבר למה שאנו יכולים לדמיין היום. הכל יהיה מחובר לאינטרנט ותהיה לנו אפשרות ליצור אינטראקציה עם כל אדם או מכונה בעולם, ומה שיותר חשוב (וברוב המקרים) מבלי שנצטרך לעבור דרך מתווכים שגובים תשלום או אוספים מידע פרטי עלינו.

השינוי הזה הולך לשבש את מה שאנחנו מכירים היום לא פחות מהשינוי בין הדורות הקודמים ויביא גל חדש של עסקים ומודלים עסקיים. מקואופרטיבים גלובליים לארגונים אוטונומיים מבוזרים ושווקים שכל עיסוקם הוא מידע.

Web 3.0 בנוי בעיקר על שלושה רבדים משודרגים של חדשנות טכנולוגית: מחשוב קצה, רשתות נתונים מבוזרות ובינה מלאכותית.

מחשוב קצה

החומרה מתקדמת בכוח העיבוד ובגודל הפיזי. במחשב הראשון שלי טענתי דיסקט עם מגה בייט של נתונים, בימינו ניתן לקנות דיסק של 20TB. אשאיר לכם לחשב את הפער. אגב, גם באפשרויות דחיסת הנתונים היו התפתחויות מדהימות כאשר טכנולוגית דה-דופליקציה מאפשרת לנו לשמור עשרות טרות של נתונים בדיסק אחד בודד (מנוע הדה-דופליקציה כותב לדיסק רק נתונים ייחודיים של מידע. לדוגמא, כל הבלוג הזה בסופו של דבר בנוי על 22 אותיות בעברית ועוד כמה סימנים. כך שאין צורך באמת לשמור את עשרות אלפי המילים אלא רק את אותן האותיות הייחודיות שאיתן אפשר "לייצר" את כל המילים והפסקאות). מעניין אה.

המעבר ל-Web 3.0 מביא איתו שפע של משאבי עיבוד רבי עוצמה הפרוסים על פני טלפונים, מחשבים, מכשירי חשמל, חיישנים וכלי רכב. ב2025 כמות המידע שתעבור באותם מכשירים צפויה להיות פי 160 יותר ממה שהכרנו לפני עשור. וזה המון מידע.

רשתות נתונים מבוזרות

המידע הוא עצום (מנתוני בריאות אישיים של אדם, לנתוני יבול של חקלאים, או נתוני מיקום וביצועים של מכוניות ונהגים) ויהיה צורך לאחסן, לנהל, למכור או להחליף את הנתונים מבלי לאבד שליטה בבעלות, לוותר על פרטיות או להסתמך על מתווכים מצד שלישי. במקום שהקוד ייכתב ויישלט על ידי קבוצה קטנה של מומחים, הוא יהיה פתוח לעיני כולם. לטוב ולרע.

עוד כמה מילים על חשיבות הביזור – מחשבים משתמשים בפרוטוקול HTTP בצורה של כתובות אינטרנט ייחודיות כדי למצוא מידע, המאוחסן במיקום קבוע בדרך כלל בשרת בודד או במערכות אחסון . עם Web 3.0 ניתן יהיה לאחסן מידע במספר מיקומים בו זמנית ולפיכך להיות מבוזר. זה ייתר (מלשון מיותר) את מסדי הנתונים האדירים הנשלטים כיום על ידי פייסבוק, גוגל וכ'. יישומי Web 3.0 יפעלו על בלוקצ'יין או על רשתות עמית לעמית מבוזרות או שילוב שלהן. השליטה תעבור למשתמשים.

בינה מלאכותית

Web 3.0 מאפשר עתיד שבו משתמשים ומכונות מבוזרות מסוגלים לקיים אינטראקציה בינם לבין עצמם ובעיקר עם נתונים. ברנרס-לי הגדיר זאת כרשת סמנטית. כרגע יקר (יחסית) וקשה מאוד להמיר את השפה האנושית, עם כל הניואנסים והווריאציות העדינות שלה לפורמט ש יכול להיות מובן בקלות על ידי מחשבים.

על ידי בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה מחשבים יוכלו להבין מידע כמו בני אדם, באמצעות טכנולוגיות המבוססות על מושגי אינטרנט סמנטיים ועיבוד שפה טבעית. Web 3.0 ישתמש גם בלמידת מכונה, שהיא תת ענף של בינה מלאכותית שמשתמשת בנתונים ובאלגוריתמים כדי לחקות את הדרך שבה בני אדם חושבים.

האבולוציה של האינטרנט

סיכום

Web 3.0 זו בשורה חדשה ושינוי מהותי באופן שבו אנחנו מתקשרים. עם כוח מחשוב משודרג, אלגוריתמים יעילים של בינה מלאכותית ורשתות נתונים מבוזרות שיתמכו בכך, נהיה עדים לצמיחתם של שווקים חדשים ומודלים עסקיים שלא הכרנו. מי אמר עליית המכונות?